א׳
אפילו נתכוון לבהמה וחבל באדם עפ"ר דכתבתי דיש צד רבותא בזה יותר משור שכוון לנגח בהמה זו ונגח בהמ' אחרת דהתם מין בהמה אחת היא משא"כ אדם שיש לו מזל (וכמ"ש בסי' א') ואין דרכו של שור לכוין אליו לנגחו וה"א דמחשב אונס טפי:
שור שחבל באדם או שנגח אשה או שפחה - שולחן ערוך חושן משפט סימן ת״ה
שור שחבל באדם או שנגח אשה או שפחה. שולחן ערוך חושן משפט סימן ת״ה - 3 סעיפים, ולצידם סמ״ע, באר היטב, ביאור הגר״א. לרבי יוסף קארו, בעברית.
חושן משפט · סימן ת״ה
סעיף א׳
שור שחבל באדם או שנגח אשה או שפחה. ובו ג סעיפים:שור שחבל באדם אפי' נתכוון לבהמ' וחבל באדם דינו כדין שור שהזיק לשור תם משל' חצי נזק ומועד נזק שלם ופטור מצער וריפוי ושבת ובושת שלא חייבה תורה בד' דברים אלו אלא באדם:
סעיף ב׳
שורו שחבל באביו ואמו או שהדליק גדיש בשבת חייב בנזקיו אע"פ שאם עשה הוא כן היה פטור:
סעיף ג׳
נגח אשה ויצאו ילדיה פטור מדמי ולדות אע"פ שהוא מועד לנגוח אבל אם נגח שפחה מעוברת ויצאו ילדיה חייב כאילו נגח בהמה מעוברת ושמין אותה כמה היתה שוה תחלה וכמה נפחת דמיה ומשלם תם חצי נזק ומועד נזק שלם:
סמ״ע · חושן משפט סימן ת״ה
ב׳
ופטור מצער כו'. דכי יתן איש בעמיתו כתיב ולא שור בעמיתו:
ג׳
שור שחבל באביו כו'. פי' שור שחבל באביו ואמו של בעל השור חייב בעל השור בנזקי אביו:
ד׳
היה פטור. וה"ט דמה שהוא הי' פטור היינו משום דקים לי' בדרבא מיני' דהי' חייב מית' משא"כ בשורו שחבלו שבעליו אינו חייב מיתה אזה:
ה׳
פטור מדמי ולדות דכתיב כי ינצו אנשים ולא שורים:
נחלת הכלל · Shulhan Arukh, Hoshen ha-Mishpat; Lemberg, 1898
באר היטב · חושן משפט סימן ת״ה
א׳
לבהמה. ויש צד רבותא בזה יותר מאם כוון לנגח בהמה זו ונגח בהמה אחרת דהתם מין בהמה אחת היא משא"כ אדם שיש לו מזל ואין דרך השור לכוין אליו לנגחו וה"א דמחשב אונס טפי סמ"ע:
ב׳
פטור. משום דקלב"מ דחייב מיתה משא"כ בשורו שבעליו אינו חייב מיתה בזה. שם:
ג׳
ולדות. דכתיב כי ינצו אנשים ולא שוורים. שם:
נחלת הכלל · Torat Emet 357
ביאור הגר״א · חושן משפט סימן ת״ה
א׳
שלא כו'. ה' ב' נג ב':
ב׳
אע"פ שהוא כו'. ר"נ דלא כמש"ש מ"ב ח' לרבא אליבא דריה"ג ועתוס' ד"ה כתב כו' והא דתניא כו' ולמסקנא אף ר"י הגלילי לא ס"ל כן:
נחלת הכלל · Shulhan Arukh, Hoshen ha-Mishpat; Lemberg, 1898
על הסימן הזה
שולחן ערוך חושן משפט סימן ת״ה, מתוך חלק חושן משפט. השולחן ערוך לרבי יוסף קארו הוא ספר ההלכה המרכזי של עם ישראל - פסקי ההלכה למעשה ערוכים בקצרה ובבהירות, מסודרים לפי נושאים בארבעה חלקים. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.
שולחן ערוך, רבי יוסף קארו - נחלת הכלל