וַיִּקְרָא ח׳ · כ״ג

משה שוחט את איל המילואים, לוקח מדמו ונותן על תנוך אוזן אהרן הימנית, על בוהן ידו הימנית ועל בוהן רגלו הימנית. אבן עזרא מבאר ש״הימנית״ פירושה הפנימית, ומוסיף ביאור רעיוני: מתן הדם על אלה בא לכפר על נפש אהרן, שכן ״הדם הוא בנפש יכפר״, כלומר הדם שיש בו כוח לכפר, והרי זו כפרה של נפש תחת נפש. אונקלוס מתרגם את הפסוק כפשוטו. הפסוק מתאר עבודה ייחודית של איל המילואים: מתן הדם על אברי הכהן, האוזן היד והרגל, סמל להקדשת כל כוחות האדם, השמיעה, המעשה וההליכה, לעבודת ה׳ ולכפרה על הכהן הנחנך.