אונקלוס
תרגום אונקלוס · המאה ה־2וְיָת תּוֹרָא וְיָת מַשְׁכֵהּ וְיָת בִּסְרֵהּ וְיָת אָכְלֵהּ אוֹקִיד בְּנוּרָא מִבָּרָא לְמַשְׁרִיתָא כְּמָא דִי פַקִיד יְיָ יָת מֹשֶׁה
Onkelos Leviticus
וַיִּקְרָא ח׳ · י״ז
וְאֶת־הַפָּ֤ר וְאֶת־עֹרוֹ֙ וְאֶת־בְּשָׂר֣וֹ וְאֶת־פִּרְשׁ֔וֹ שָׂרַ֣ף בָּאֵ֔שׁ מִח֖וּץ לַֽמַּחֲנֶ֑ה כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
במילים פשוטות
את הפר עצמו, עורו, בשרו ופרשו, שורף משה באש מחוץ למחנה, כאשר ציווה ה׳. פסוק זה משלים את סדר פר החטאת: לאחר שהוקטרו האימורים על המזבח, שאר הפר נשרף כולו מחוץ למחנה. אבן עזרא מביא מחלוקת אם משה שרף בעצמו או שציווה לשורפו, ומעיר שהראיה מן הלשון ״כאשר ציוה ה׳ את משה״ אינה מכרעת, שכן כך דרך לשון הקודש. אונקלוס מתרגם כפשוטו. הפסוק מלמד שפר החטאת של המילואים הוא חטאת פנימית שבשרה אינו נאכל אלא נשרף מחוץ למחנה, בשונה מחטאות אחרות שבשרן נאכל לכהנים.
מבוסס על אבן עזרא · נכתב ונערך במקור
כל המפרשים
אבן עזרא
רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12שרף באש. יש אומרים הוא בעצמו ויש אומרים בצווי וראייתם כאשר צוה ה׳ את משה ואיננה ראיה כי כן דרך לשון הקדש:
On Your Way