וַיִּקַּ֗ח אֶֽת־כׇּל־הַחֵ֘לֶב֮ אֲשֶׁ֣ר עַל־הַקֶּ֒רֶב֒ וְאֵת֙ יֹתֶ֣רֶת הַכָּבֵ֔ד וְאֶת־שְׁתֵּ֥י הַכְּלָיֹ֖ת וְאֶֽת־חֶלְבְּהֶ֑ן וַיַּקְטֵ֥ר מֹשֶׁ֖ה הַמִּזְבֵּֽחָה׃

משה לוקח את כל החלב אשר על הקרב, את יותרת הכבד, שתי הכליות וחלבן, ומקטירם על המזבח. רש״י מבאר שהמילים ״יותרת הכבד״ אין הכוונה לכבד עצמו, אלא שהיה נוטל מעט מן הכבד יחד עם היותרת. אבן עזרא מיישב לשונות שונים בתורה בעניין החלב: החלב המכסה את הקרב רב מאוד, ואילו החלב אשר על הקרב מועט, והכתוב אחז דרך קצרה בציון החלבים. אונקלוס מתרגם כפשוטו. הפסוק מתאר את הקטרת אימורי פר החטאת על המזבח, החלקים הפנימיים והחלבים הקרבים לגבוה, כחלק מסדר עבודת החטאת שבמילואים.