וַיַּקְרֵ֕ב אֵ֖ת אֵ֣יל הָעֹלָ֑ה וַֽיִּסְמְכ֞וּ אַהֲרֹ֧ן וּבָנָ֛יו אֶת־יְדֵיהֶ֖ם עַל־רֹ֥אשׁ הָאָֽיִל׃

משה מקריב את איל העולה, ואהרן ובניו סומכים את ידיהם על ראש האיל. זהו הקרבן השני מקרבנות המילואים, לאחר פר החטאת. פסוק זה מתאר את פתיחת עבודת איל העולה בסמיכת הידיים, בדומה לנעשה בפר. אונקלוס מתרגם את הפסוק כפשוטו, ״וקריב ית דכרא דעלתא וסמכו אהרן ובנוהי ית ידיהון על ריש דכרא״. עיקר עניינו של הפסוק לתאר את ההכנה להקרבת האיל הראשון כעולה: הסמיכה על ראשו היא הפעולה שבה אהרן ובניו מטילים ידיהם על הבהמה קודם שחיטתה, כהכנה להעלאתה כליל על המזבח, כפי שיתבאר בפסוקים הבאים.