וַיִּקְרָא ח׳ · י״ב

וַיִּצֹק֙ מִשֶּׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֔ה עַ֖ל רֹ֣אשׁ אַהֲרֹ֑ן וַיִּמְשַׁ֥ח אֹת֖וֹ לְקַדְּשֽׁוֹ׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

משה יוצק משמן המשחה על ראש אהרן ומושח אותו לקדשו. רש״י מבאר את סדר המשיחה: תחילה יוצק את השמן על ראשו, ואחר כך נותן מן השמן בין ריסי עיניו ומושך באצבעו מזה לזה. כלומר המשיחה כללה יציקה על הראש ומשיחה בצורת אות בין העיניים. אונקלוס מתרגם את הפסוק כפשוטו. הפסוק מתאר את משיחת אהרן לכהן גדול בשמן המשחה, שהיא מעשה מרכזי בחינוכו. בעוד שהמשכן וכליו נמשחו לקדשם לעבודה, נמשח אהרן לקדשו אישית לכהונה הגדולה, ובכך נבדל משאר הכהנים שלא נמשחו ביציקה על הראש.
מבוסס על רש״י · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

ויצק, וימשח. בַּתְּחִלָּה יוֹצֵק עַל רֹאשׁוֹ וְאַחַר כָּךְ נוֹתֵן בֵּין רִיסֵי עֵינָיו וּמוֹשֵׁךְ בְּאֶצְבָּעוֹ מִזֶּה לָזֶה (הוריות י"ב):

Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann, 1929-1934

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וַאֲרֵיק מִמִשְׁחָא דִרְבוּתָא עַל רֵישָׁא דְאַהֲרֹן וְרַבִּי יָתֵהּ לְקַדָשׁוּתֵהּ

Onkelos Leviticus