וַיִּצֹק֙ מִשֶּׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֔ה עַ֖ל רֹ֣אשׁ אַהֲרֹ֑ן וַיִּמְשַׁ֥ח אֹת֖וֹ לְקַדְּשֽׁוֹ׃

משה יוצק משמן המשחה על ראש אהרן ומושח אותו לקדשו. רש״י מבאר את סדר המשיחה: תחילה יוצק את השמן על ראשו, ואחר כך נותן מן השמן בין ריסי עיניו ומושך באצבעו מזה לזה. כלומר המשיחה כללה יציקה על הראש ומשיחה בצורת אות בין העיניים. אונקלוס מתרגם את הפסוק כפשוטו. הפסוק מתאר את משיחת אהרן לכהן גדול בשמן המשחה, שהיא מעשה מרכזי בחינוכו. בעוד שהמשכן וכליו נמשחו לקדשם לעבודה, נמשח אהרן לקדשו אישית לכהונה הגדולה, ובכך נבדל משאר הכהנים שלא נמשחו ביציקה על הראש.