הכתוב קובע שהכהן המקריב את דם השלמים ואת החלב הוא הזוכה בשוק הימין למנה. רש״י מדייק מן הלשון שרק מי שראוי לזרוק את הדם ולהקטיר את החלבים חולק בבשר. מכאן שכהן שנטמא בשעת זריקת הדם או בשעת הקטרת החלבים אינו חולק בבשר הקרבן, לפי שלא היה ראוי לעבודה באותה שעה. אבן עזרא מוסיף שהשוק ניתן לכהן הזורק את הדם, ואילו החזה ניתן לכל הכהנים. הפסוק מלמד שהזכייה בשוק תלויה בכשירות הכהן לעבוד בשעת העבודה, ומחלק בין השוק הפרטי לחזה הכללי.