וַיִּקְרָא ז׳ · כ״ג

דַּבֵּ֛ר אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר כׇּל־חֵ֜לֶב שׁ֥וֹר וְכֶ֛שֶׂב וָעֵ֖ז לֹ֥א תֹאכֵֽלוּ׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

ה׳ מצווה את בני ישראל שלא לאכול את חלב השור, הכשב והעז. אלה הם שלושת מיני הבהמה הקרבים על המזבח, ודווקא חלבם נאסר באכילה. חזקוני מבאר שבפסוק זה נאמרה האזהרה, אך את העונש על אכילת חלב לומדים מפסוק אחר. עוד מבאר חזקוני שהכתוב חזר ופירט ״שור וכשב ועז״ כדי להוציא בהמה טמאה, חיה ועוף, שדין איסור חלב אינו נוהג בהם, אלא רק בשלושת מיני הבהמה הטהורה הראויים לקרבן. הפסוק קובע אפוא את יסוד איסור אכילת חלב מן הבהמות שדרכן לקרב.
מבוסס על חזקוני · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

מַלֵל עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמֵימָר כָּל תְּרַב תּוֹר וְאִמַר וְעִזָא לָא תֵיכְלוּן

Onkelos Leviticus

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

כל חלב שור וגו׳‎ אזהרה שמענו עונש מניין ת״‎ל כי כל אוכל חלב וגו׳‎ כל חלב שור וגו׳‎ אהדריה לקרא להוציא בהמה טמאה וחיה ועוף שאין דין איסור חלב נוהג בהם.

Chizkuni