וַיִּקְרָא ז׳ · כ״ד

וְחֵ֤לֶב נְבֵלָה֙ וְחֵ֣לֶב טְרֵפָ֔ה יֵעָשֶׂ֖ה לְכׇל־מְלָאכָ֑ה וְאָכֹ֖ל לֹ֥א תֹאכְלֻֽהוּ׃

במילים פשוטות

חלב של בהמה שמתה מאליה או שנטרפה מותר לכל מלאכה, אך אכול לא ייאכל. רש״י מבאר ש״יעשה לכל מלאכה״ בא ללמד שחלב זה אינו מטמא טומאת נבלות, אף שהבהמה עצמה נבלה. עוד מבאר רש״י שהלשון ״ואכול לא תאכלוהו״ מלמדת שאיסור נבלה וטריפה חל אף על החלב שכבר אסור משום חלב, כך שהאוכלו מתחייב אף על לאו של נבלה, ולא נאמר שאיסור אינו חל על איסור. הפסוק מלמד אפוא ששימוש בחלב זה למלאכה מותר, אך אכילתו אסורה בכפל איסור.
מבוסס על רש״י · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

יעשה לכל מלאכה. בָּא וְלִמֵּד עַל הַחֵלֶב שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא טֻמְאַת נְבֵלוֹת:

ואכל לא תאכלהו. אָמְרָה תּוֹרָה, יָבֹא אִסּוּר נְבֵלָה וּטְרֵפָה וְיָחוּל עַל אִסּוּר חֵלֶב, שֶׁאִם אֲכָלוֹ יִתְחַיֵּב אַף עַל לָאו שֶׁל נְבֵלָה, וְלֹא תֹּאמַר אֵין אִסּוּר חָל עַל אִסּוּר (זבחים ע'):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וּתְרַב נְבִילָא וּתְרַב תְּבִירָא יִתְעֲבֵד לְכָל עִבִדְתָּא וּמֵיכַל לָא תֵיכְלוּנֵהּ

מקור: ספריא · נחלת הכלל