הכתוב מורה שאת קרבן האשם שוחטים באותו מקום שבו שוחטים את העולה, כלומר בצד צפון של המזבח, ואת דמו זורקים על המזבח מסביב. רש״י מדייק מן הלשון ״ישחטו״ בלשון רבים, שהכתוב ריבה שחיטות הרבה. לפי שמצינו שיש קרבן אשם גם בציבור, נאמרה כאן לשון רבים, והכתוב תלה את שחיטת האשם בשחיטת העולה כדי ללמד שגם עולת ציבור נשחטת בצפון. כך למדים משני הקרבנות זה מזה שמקום שחיטתם בצפון העזרה.
