רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11קדש קדשים הוא. הוּא קָרֵב וְאֵין תְּמוּרָתוֹ קְרֵבָה (ספרא):
Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann, 1929-1934
וַיִּקְרָא ז׳ · א׳
וְזֹ֥את תּוֹרַ֖ת הָאָשָׁ֑ם קֹ֥דֶשׁ קׇֽדָשִׁ֖ים הֽוּא׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
במילים פשוטות
הפסוק פותח את תורת קרבן האשם ומדגיש שהוא קודש קדשים. רש״י מסביר שדווקא הבהמה שהופרשה לאשם היא הקרבה, אבל אם המיר אותה בבהמה אחרת, התמורה עצמה אינה קרבה על המזבח. אבן עזרא מעיר שכבר ביאר במקום אחר את ההבדל שבין קרבן חטאת לקרבן אשם, אף שלעיתים הכתוב משתמש בלשון ״אשם״ אצל חטאת ובלשון ״חטאת״ אצל אשם. לדעתו הטעם שהתורה חוזרת כאן על פרשת האשם הוא כדי לפרט את החלבים הקרבים בו, שכן פירוט זה לא נזכר קודם בתורת החטאת.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור
כל המפרשים
אונקלוס
תרגום אונקלוס · המאה ה־2וְדָא אוֹרַיְתָא דַאֲשָׁמָא קֹדֶשׁ קוּדְשִׁין הוּא
Onkelos Leviticus
אבן עזרא
רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12וזאת תורת האשם. כבר הודעתיך ההפרש בין חטאת ואשם אף על פי שהכתוב יאמר בחטאת אשם ובאשם חטאת. וטעם להזכיר זאת הפרשה להזכיר החלבים שאין להם זכר בתורת החטאת:
On Your Way