וְאֵ֥ת כׇּל־חֶלְבּ֖וֹ יַקְרִ֣יב מִמֶּ֑נּוּ אֵ֚ת הָֽאַלְיָ֔ה וְאֶת־הַחֵ֖לֶב הַֽמְכַסֶּ֥ה אֶת־הַקֶּֽרֶב׃

הכתוב מפרט את החלקים הקרבים על המזבח מקרבן האשם: כל חלבו, האליה, והחלב המכסה את הקרב. רש״י מסביר שעד כאן לא נתפרשו האימורים, כלומר החלקים הקרבים, בקרבן האשם, ולכן הוצרך הכתוב לפרטם כאן, בעוד שבקרבן החטאת כבר נתפרשו קודם בפרשת ויקרא. עוד מבאר רש״י מדוע נזכרת כאן האליה: לפי שקרבן האשם בא רק מאיל או מכבש, ובבהמות אלה האליה קרבה על המזבח יחד עם שאר החלבים, מה שאין כן בבהמה מן הבקר.