רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11טוב ברע. תָּם בְּבַעַל מוּם.
או רע בטוב. וְכָל שֶׁכֵּן טוֹב בְּטוֹב וְרַע בְּרַע (עי' תמורה ט'):
Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann, 1929-1934
וַיִּקְרָא כ״ז · י׳
לֹ֣א יַחֲלִיפֶ֗נּוּ וְלֹֽא־יָמִ֥יר אֹת֛וֹ ט֥וֹב בְּרָ֖ע אוֹ־רַ֣ע בְּט֑וֹב וְאִם־הָמֵ֨ר יָמִ֤יר בְּהֵמָה֙ בִּבְהֵמָ֔ה וְהָֽיָה־ה֥וּא וּתְמוּרָת֖וֹ יִֽהְיֶה־קֹּֽדֶשׁ׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
במילים פשוטות
אין להחליף או להמיר בהמת קרבן, טוב ברע או רע בטוב, ואם המיר - יהיו שתי הבהמות קודש. רש״י מבאר ש״טוב ברע״ פירושו תמים בבעל מום, ״או רע בטוב״ - וכל שכן טוב בטוב ורע ברע. חזקוני מבאר ש״טוב ברע או רע בטוב״ נאמר לפי שאין אדם יודע בבירור איזה טוב ואיזה רע ואיזה חולי או טריפה יש בבהמה. הפסוק קובע את איסור התמורה: משהוקדשה בהמה, אין להחליפה באחרת אף אם השנייה טובה יותר, ואם בכל זאת ניסה להמיר, שתי הבהמות - המקורית והתמורה - נעשות קדושות. בכך מרתיעה התורה מזלזול בקדושת הקרבן שכבר הוקדש.
מבוסס על רש״י, חזקוני · נכתב ונערך במקור
כל המפרשים
אונקלוס
תרגום אונקלוס · המאה ה־2לָא יְחַלְפִנֵהּ וְלָא יְעִבַּר יָתֵהּ טַּב בְּבִישׁ אוֹ בִישׁ בְּטָב וְאִם חַלָפָא יְחַלֵף בְּעִירָא בִּבְעִירָא וִיהֵי הוּא וְחִלוּפֵי יְהֵי קַדִישׁ
Onkelos Leviticus
חזקוני
רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13טוב ברע או רע בטוב שהרי אינך יודע איזה הטוב ואיזה הרע ואיזה חולי יש לה ואם טריפה היא.
Chizkuni