וְאִם־מְעַ֞ט נִשְׁאַ֧ר בַּשָּׁנִ֛ים עַד־שְׁנַ֥ת הַיֹּבֵ֖ל וְחִשַּׁב־ל֑וֹ כְּפִ֣י שָׁנָ֔יו יָשִׁ֖יב אֶת־גְּאֻלָּתֽוֹ׃

ואם מעט נשאר מן השנים עד שנת היובל, יחשב לו לפי שנותיו, וישיב את דמי גאולתו בהתאם. הפסוק משלים את הפסוק הקודם ומציג את הצד השני של החישוב: כאשר נותרו שנים מעטות בלבד עד היובל, ערך העבודה הנותרת קטן, ולכן דמי הפדיון נמוכים יותר בהתאם ליחס השנים. הכתוב חוזר על עיקרון החישוב היחסי ההוגן שנקבע קודם - מחלקים את כסף המכירה על פני כלל השנים שעד היובל, ומשלמים תמורת השנים שעדיין נותרו לעבוד. כך נשמר יחס צודק בין הקונה ובין העבד הנפדה, ללא הפסד לאף צד.