כִּשְׂכִ֥יר שָׁנָ֛ה בְּשָׁנָ֖ה יִהְיֶ֣ה עִמּ֑וֹ לֹֽא־יִרְדֶּ֥נּֽוּ בְּפֶ֖רֶךְ לְעֵינֶֽיךָ׃

העבד יהיה עם הגר כשכיר משנה לשנה, והגר לא ירדה בו בפרך לעיניך. רש״י מבאר ש״לא ירדנו בפרך לעיניך״ פירושו שאתה, הישראלי, רואה ומופקד על כך שהגר לא ישעבד את העבד הישראלי בעבודת פרך. אבן עזרא מבאר באותו כיוון ש״כשכיר שנה״ בא להוסיף שלא נעזוב את הגר לרדות בעבד בפרך. הפסוק מדגיש שגם כאשר הישראלי נמכר לגר, אין הוא נעזב לחסדי אדונו: על שאר בני ישראל מוטלת האחריות לפקח שהגר ינהג בו כשכיר מכובד ולא ישפילנו בעבודה קשה, מתוך אחריות משותפת לכבוד אחיהם.