שַׁבַּ֨ת שַׁבָּת֥וֹן הוּא֙ לָכֶ֔ם וְעִנִּיתֶ֖ם אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶ֑ם בְּתִשְׁעָ֤ה לַחֹ֙דֶשׁ֙ בָּעֶ֔רֶב מֵעֶ֣רֶב עַד־עֶ֔רֶב תִּשְׁבְּת֖וּ שַׁבַּתְּכֶֽם׃ {פ}

שְׁבַת שְׁבָתָא הוּא לְכוֹן וּתְעַנוּן יָת נַפְשָׁתֵיכוֹן בְּתִשְׁעָה לְיַרְחָא בְּרַמְשָׁא מֵרַמְשָׁא עַד רַמְשָׁא תְּנוּחוּן נְיַחֲכוֹן

תשבתו שבתכם. זה יום השבת לא יקרא שבת ישראל כי אם שבת ה׳‎:

שבת שבתון הוא דין כתיב בוי״‎ו ונקרא ככתיבתו כמו שפירשתי בפרשת אחרי מות.

ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחדש דרשו רבותינו וכי בתשעה לחודש מתענים וכו׳‎ ואין לדרוש כן גבי מצות אע״‎ג דכתיב בהן בערב תאכלו מצות משום דהכא ענוי כי כתיב, גבי תשעה כתיב.

בתשעה לחדש בערב ניגונו מוכיח דאינו מוסב אועניתם, אלא ללמד בערב שלו עד ערב עשירי.

מערב עד ערב תשבתו מכאן שהלילה מהיום הבא.

תשבתו כל שביתה שאתה שובת הן שבת הן יום הכיפורים הן יום טוב צריך אתה להוסיף לה בין מלפניה בין מלאחריה.

שבתכם זהו יום הכפורים שנתן לישראל לשבת ולמקרא קודש אבל יום השביעי אינו נקרא שבת לישראל אלא שבת לה׳‎ על שם כי בו שבת.