וַיִּקְרָא כ״ג · ל״א

התורה חוזרת ומצווה ״כל מלאכה לא תעשו, חוקת עולם לדורותיכם בכל מושבותיכם״. רש״י מבאר שהחזרה על ״כל מלאכה לא תעשו״ באה לעבור עליו בלאווין הרבה, או להזהיר על מלאכת לילה כמלאכת יום. תרגום אונקלוס מתרגם את המצווה כחוקת עולם. כך מדגישה התורה שנית את איסור המלאכה ביום הכיפורים, וקובעת אותו כחוק קבוע לדורות בכל מקום מושב. ביאורו של רש״י שהחזרה מלמדת על ריבוי לאווין, או על איסור מלאכת הלילה, מלמד שהאיסור מקיף את היום כולו, מן הערב ועד הערב. הדגשת ״חוקת עולם לדורותיכם״ מלמדת שקדושת יום הכיפורים אינה תלויה בזמן או במקום, אלא מחייבת את ישראל בכל הדורות.