רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11והישב על הכלי. אֲפִלּוּ לֹא נָגַע - אֲפִלוּ עֲשָֹרָה כֵלִים זֶה עַל זֶה - כֻּלָּן מְטַמְּאִין מִשּׁוּם מוֹשָׁב, וְכֵן בְּמִשְׁכָּב:
מקור: ספריא · נחלת הכלל
וַיִּקְרָא ט״ו · ו׳
וְהַיֹּשֵׁב֙ עַֽל־הַכְּלִ֔י אֲשֶׁר־יֵשֵׁ֥ב עָלָ֖יו הַזָּ֑ב יְכַבֵּ֧ס בְּגָדָ֛יו וְרָחַ֥ץ בַּמַּ֖יִם וְטָמֵ֥א עַד־הָעָֽרֶב׃
במילים פשוטות
היושב על הכלי אשר ישב עליו הזב יכבס בגדיו, ירחץ במים ויטמא עד הערב. רש״י מבאר חידוש: אפילו לא נגע היושב בכלי במישרין, ואפילו היו עשרה כלים זה על גבי זה, כולם מטמאים משום מושב, וכן הדין במשכב. כלומר, הטומאה עוברת דרך שרשרת של כלים המונחים זה על זה, אף בלא מגע ישיר בכלי שהזב ישב עליו. הפסוק מדגיש את עוצמת טומאת המושב של הזב, המטמאת את היושב על הכלי גם דרך כלים אחרים המפרידים ביניהם.
מבוסס על רש״י · נכתב ונערך במקור
כל המפרשים
אונקלוס
תרגום אונקלוס · המאה ה־2וּדְיֵיתֵב עַל מָנָא דְיֵיתֵב עֲלוֹהִי דוֹבָנָא יְצַבַּע לְבוּשׁוֹהִי וְיַסְחֵי בְמַיָא וִיהֵי מְסָאָב עַד רַמְשָׁא
מקור: ספריא · נחלת הכלל