וַיִּקְרָא י״ד · כ׳

הכהן מעלה את העולה ואת המנחה המזבחה, וכיפר עליו הכהן וטהר. רש״י מבאר ש״המנחה״ כאן היא מנחת הנסכים של הבהמה. אבן עזרא מוסיף ש״והעלה״ מוסב על העולה, שהיא הכבש ומנחתו שהיא עשרון, ויש אומרים שכל המנחה קרבה עם העולה, ותחילה הקריב את האשם שהוא החמור מכולם. אבן עזרא מסיים ש״וטהר״ פירושו שאז יהיה המיטהר טהור ככל הטהורים. השלמת העולה והמנחה חותמת את תהליך הכפרה, והמיטהר חוזר למעמד מלא של טהרה.