וְהַנּוֹתָ֗ר בַּשֶּׁ֙מֶן֙ אֲשֶׁר֙ עַל־כַּ֣ף הַכֹּהֵ֔ן יִתֵּ֖ן עַל־רֹ֣אשׁ הַמִּטַּהֵ֑ר וְכִפֶּ֥ר עָלָ֛יו הַכֹּהֵ֖ן לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃

את הנותר בשמן אשר על כף הכהן נותן על ראש המיטהר, וכיפר עליו הכהן לפני ה׳. חזקוני מעיר על הדקדוק ש״והנותר בשמן״ - הבי״ת כאן במקום מ״ם, כלומר ״מן השמן״. נתינת יתרת השמן על ראש המיטהר משלימה את מלאכת השמן: תחילה הזה שבע פעמים, אחר כך נתן על התנוך והבהונות, ולבסוף את השארית על הראש. פעולה זו מכפרת על המיטהר לפני ה׳ וממשיכה את תהליך הטהרה לקראת הקרבת החטאת והעולה.