וּמִיֶּ֨תֶר הַשֶּׁ֜מֶן אֲשֶׁ֣ר עַל־כַּפּ֗וֹ יִתֵּ֤ן הַכֹּהֵן֙ עַל־תְּנ֞וּךְ אֹ֤זֶן הַמִּטַּהֵר֙ הַיְמָנִ֔ית וְעַל־בֹּ֤הֶן יָדוֹ֙ הַיְמָנִ֔ית וְעַל־בֹּ֥הֶן רַגְל֖וֹ הַיְמָנִ֑ית עַ֖ל דַּ֥ם הָאָשָֽׁם׃

מיתרת השמן שעל כפו נותן הכהן על תנוך אוזן המיטהר הימנית, על בוהן ידו הימנית ועל בוהן רגלו הימנית, על מקום דם האשם. אבן עזרא מבאר ש״על דם האשם״ פירושו על המקומות שכבר ניתן בהם הדם - התנוך והבהונות. חזקוני מוסיף מבט רעיוני: נתינת השמן על דם האשם באה לומר שנהפך למיטהר מצב של דם ומיתה למצב של שמן וברכה. סדר זה - שמן על גבי הדם - מבטא את המעבר של המיטהר מטומאה וקִרבת מיתה אל טהרה וחיים.