אונקלוס
תרגום אונקלוס · המאה ה־2וְיֶחֱזֵי יָתַהּ כַּהֲנָא וְהָא אִתְהֲפִיךְ שֵׂעָר חִוָר בְּבַהֶרְתָּא וּמֶחֱזָהָא עַמִיק מִן מַשְׁכָּא סְגִירוּתָא הִיא בִּכְוָּאָה סְגִיאָה וִיסָאֵב יָתֵהּ כַּהֲנָא מַכְתַּשׁ סְגִירוּתָא הִיא
Onkelos Leviticus
וַיִּקְרָא י״ג · כ״ה
וְרָאָ֣ה אֹתָ֣הּ הַכֹּהֵ֡ן וְהִנֵּ֣ה נֶהְפַּךְ֩ שֵׂעָ֨ר לָבָ֜ן בַּבַּהֶ֗רֶת וּמַרְאֶ֙הָ֙ עָמֹ֣ק מִן־הָע֔וֹר צָרַ֣עַת הִ֔וא בַּמִּכְוָ֖ה פָּרָ֑חָה וְטִמֵּ֤א אֹתוֹ֙ הַכֹּהֵ֔ן נֶ֥גַע צָרַ֖עַת הִֽוא׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
במילים פשוטות
הכהן רואה שבבהרת שבמקום המכווה הפך השיער ללבן, ומראהּ עמוק מן העור, ומטמא אותו: זו צרעת שפרחה במכווה. הפסוק מקביל לדין השחין: גם כאן שני הסימנים - שיער לבן ומראה עמוק - קובעים את הטומאה. חזקוני מוסיף שמן המילה ״עמוק״ אפשר לרבות גם נגע ששווה לגובה העור, שהרי נאמר בפרשה אחרת ״ושפלה איננה מן העור״. הכהן מכריז על צרעת ודאית במקום שבו נרפאה מכוות האש והופיעו סימני הטומאה המובהקים.
מבוסס על חזקוני · נכתב ונערך במקור
כל המפרשים
חזקוני
רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13ומראה עמק מנין לרבות את השוה לגבוה ת״ל ושפלה איננה וגו'.
Chizkuni