אונקלוס
תרגום אונקלוס · המאה ה־2וְאִם יֶחֱזִנַהּ כַּהֲנָא וְהָא לֵית בְּבַהֶרְתָּא שֵׂעָר חִוָר וּמַכִּיכָא לֵיתָהָא מִן מַשְׁכָּא וְהִיא עָמְיָא וְיַסְגְרִנֵהּ כַּהֲנָא שִׁבְעָא יוֹמִין
Onkelos Leviticus
וַיִּקְרָא י״ג · כ״ו
וְאִ֣ם ׀ יִרְאֶ֣נָּה הַכֹּהֵ֗ן וְהִנֵּ֤ה אֵֽין־בַּבַּהֶ֙רֶת֙ שֵׂעָ֣ר לָבָ֔ן וּשְׁפָלָ֥הֿ אֵינֶ֛נָּה מִן־הָע֖וֹר וְהִ֣וא כֵהָ֑ה וְהִסְגִּיר֥וֹ הַכֹּהֵ֖ן שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
במילים פשוטות
אם הכהן בודק ואינו מוצא סימני טומאה בבהרת שבמקום המכווה - אין בה שיער לבן, אינה שפלה מן העור, והיא כהה - הוא מסגיר את האדם שבעת ימים. הפסוק מקביל לחלוטין לדין שנאמר בשחין: בהיעדר סימני טומאה ברורים אין מטמאים מיד, אלא ממתינים שבוע לבירור התפתחות הנגע. תרגום אונקלוס מבהיר את פרטי הבדיקה: שאין בבהרת שיער לבן, שאין מראהּ נמוך מן העור, ושהיא עמומה. ההסגר נועד לתת לזמן להכריע אם מדובר בצרעת או ברושם המכווה בלבד.
מבוסס על אונקלוס, פשט · נכתב ונערך במקור