וַיִּקְרָא י״ג · כ״ג

תחתיה. בִּמְקוֹמָהּ:

צרבת השחין. כְּתַרְגּוּמוֹ רֹשֶׁם שִׁחֲנָא; - אֵינוֹ אֶלָּא רֹשֶׁם הַחִמּוּם הַנִּכָּר בַּבָּשָֹר; כָּל צָרֶבֶת לְשׁוֹן רְגִיעַת עוֹר הַנִּרְגָּע מֵחֲמַת חִמּוּם, כְּמוֹ וְנִצְרְבוּ בָהּ כָּל פָּנִים (יחזקאל כ"א), רייטרו"ר בְּלַעַז:

צרבת. רייטרי"שמנט בְּלַעַז:

וְאִם בְּאַתְרָהָא קָמַת בֶּהַרְתָּא לָא אוֹסֵפַת רֹשֶׁם שִׁחֲנָא הִיא וִידַכִּנֵהּ כַּהֲנָא

ואם תחתיה. אם עמדה במקומה כי יש נגע שיסע ממקום אל מקום:

צרבת. כמו ונצרב׳‎ בו כל פנים כטעם מוקד וחום ולהבת:

ואם תחתיה תעמד הבהרת אע״‎פ שלא כהתה טהור הואיל ובאת ע״‎י עלילת שחין או מכוה אינו נגע גמור כל זמן שלא פסק.