וַיִּקְרָא י״א · ח׳

מִבְּשָׂרָם֙ לֹ֣א תֹאכֵ֔לוּ וּבְנִבְלָתָ֖ם לֹ֣א תִגָּ֑עוּ טְמֵאִ֥ים הֵ֖ם לָכֶֽם׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

מבשר הבהמות הללו אין לאכול, ובנבלתם אין לגעת, טמאים הם. רש״י מדייק מן הלשון ״מבשרם לא תאכלו״ שאין לי אלא אלו, ומניין לשאר בהמה טמאה שאין לה שום סימן טהרה, אמרת קל וחומר. עוד מבאר ש״מבשרם״ מלמד שהאזהרה על הבשר ולא על העצמות והקרניים. אבן עזרא מבאר ש״ובנבלתם לא תגעו״ מלמד על טומאת מגע, ושהנוגע בזדון לוקה, שכן עבר על לא תעשה. הפסוק אוסר את אכילת הבהמות הטמאות ואף את הנגיעה בנבלתן, ומרחיב את האיסור בקל וחומר לכל בהמה טמאה, ומחדש שהנגיעה בנבלה מטמאת, כהקדמה לדיני טומאת המגע שיבואו בהמשך הפרק.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

מבשרם לא תאכלו. אֵין לִי אֶלָּא אֵלּוּ, שְׁאָר בְּהֵמָה טְמֵאָה שֶׁאֵין לָהּ שׁוּם סִימָן טָהֳרָה מִנַּיִן? אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר, וּמָה אֵלּוּ שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן קְצָת סִימָנֵי טָהֳרָה אֲסוּרוֹת וְכוּ' (ספרא):

מבשרם. עַל בְּשָׂרָם בְּאַזְהָרָה וְלֹא עַל עֲצָמוֹת וְגִידִין וְקַרְנַיִם וּטְלָפַיִם (שם):

ובנבלתם לא תגעו. יָכוֹל יְהוּ יִשְׂרָאֵל מֻזְהָרִים עַל מַגַּע נְבֵלָה, תַּ"ל אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים וְגוֹ' - כֹּהֲנִים מֻזְהָרִין וְאֵין יִשְׂרָאֵל מֻזְהָרִין - קַל וָחֹמֶר מֵעַתָּה: וּמַה טֻּמְאַת מֵת חֲמוּרָה לֹא הִזְהִיר בָּהּ אֶלָּא כֹּהֲנִים, טֻמְאַת נְבֵלָה קַלָּה לֹא כָל שֶׁכֵּן, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר לֹא תִגָּעוּ? בָּרֶגֶל (שם; ראש השנה ט"ז):

Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann, 1929-1934

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

מִבִּסְרְהוֹן לָא תֵיכְלוּן וּבִנְבִלְתְּהוֹן לָא תִקְרְבוּן מְסָאֲבִין אִנוּן לְכוֹן

Onkelos Leviticus

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ובנבלתם לא תגעו. והכתוב לא הזכיר הנוגע שיטמא עד הערב רק מדברי קבלה ידענו זה. והנה הנוגע בזדון יש עליו מלקות כי הוא עבר על לא תעשה:

On Your Way

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

ובנבלתם לא תגעו - בשעה שאתם צריכים ליגע בקודש או לאכול קודש, כדכתיב: כל הנוגע בהם יקדש - יקדש את עצמו. גם בכלי שרת, גם במזבח, גם בבשר חטאת, בכולם כתיב: כל הנוגע בהם יקדש - יקדש ויטהר תחלה, שאם נגע בנבלה או בשאר טמאות הכתובות בתורה יקדש ויטהר ויטבל תחלה קודם נגיעתו בקודש.

Rashbam on Leviticus - Daat

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

מבשרם לא תאכלו. מן הנהרגים שבכך לא יצאו מכלל נבלה.

ובנבלתם. של מתים עצמם.

[לא תגעו לאכלו].

Chizkuni