אונקלוס
תרגום אונקלוס · המאה ה־2וְיָת חֲזִירָא אֲרֵי סְדִיק פַּרְסָתָא הוּא וּמַטִּלְפָן טִּלְפִין פַרְסָתֵהּ וְהוּא פִּשְׁרָא לָא פָשָׁר מְסָאָב הוּא לְכוֹן
מקור: ספריא · נחלת הכלל
וַיִּקְרָא י״א · ז׳
וְאֶת־הַ֠חֲזִ֠יר כִּֽי־מַפְרִ֨יס פַּרְסָ֜ה ה֗וּא וְשֹׁסַ֥ע שֶׁ֙סַע֙ פַּרְסָ֔ה וְה֖וּא גֵּרָ֣ה לֹֽא־יִגָּ֑ר טָמֵ֥א ה֖וּא לָכֶֽם׃
במילים פשוטות
הכתוב מונה את החזיר, שמפריס פרסה ושסע פרסתו, אך אינו מעלה גרה, ולכן טמא. זהו ההפך מן הבהמות הקודמות: לחזיר יש סימן הפרסה השסועה אך חסר בו העלאת הגרה. אור החיים מבאר את הלשון ״והוא גרה לא יגר״ כתנאי לזמן, שכעת אינו מעלה גרה, ומביא דעה שלעתיד לבוא יעלה גרה ויחזור להיות מותר, ולא שיישאר בלא גרה ויותר, כי תורה לא תשונה. אונקלוס מתרגם את הפסוק כפשוטו. הפסוק חותם את רשימת ארבע הבהמות בעלות סימן אחד, ומדגים את הצד השני: אף בהמה שפרסתה שסועה כראוי, אם אינה מעלה גרה, אסורה באכילה, שכן נדרשים שני הסימנים יחד.
מבוסס על אור החיים · נכתב ונערך במקור
כל המפרשים
אור החיים
רבי חיים בן עטר · המאה ה־18וְהוּא גֵּרָה לֹא יִגָּר. פֵּרוּשׁ, תְּנַאי הוּא הַדָּבָר לִזְמַן שֶׁהוּא לֹא יִגָּר, אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא יַעֲלֶה גֵּרָה וְיַחְזוֹר לִהְיוֹת מֻתָּר, וְלֹא שֶׁיִּשָּׁאֵר בְּלֹא גֵּרָה וְיֻתַּר, כִּי תּוֹרָה לֹא תְשֻׁנֶּה.
מקור: ספריא · נחלת הכלל