שְׁמוֹת ז׳ · כ״ג

גם לזאת. לְמוֹפֵת הַמַּטֶּה שֶׁנֶּהְפַּךְ לְתַנִּין, וְלֹא לָזֶה שֶׁל דָּם:

וְאִתְפְּנִי פַרְעֹה וְעַל לְבֵיתֵהּ וְלָא שַׁוִי לִבֵּהּ אַף לְדָא:

ויפן. טעם "גם לזאת" כי הזכיר בתחלה אות המטה שהיה לתנין ובלע המטות:

גם לזאת - שכבר ויחזק לב פרעה מעצמו וגם עתה נחזק מאליו. אבל בצפרדע שכתוב: והכבד את לבו שהוא עצמו נתכוון להכביד את לבו. לכן כתיב בפרשת ערוב: ויכבד פרעה את לבו גם בפעם הזאת שהרי כבר הכביד את לבו פעם אחרת.

וְלֹא שָׁת לִבּוֹ גַּם לְזֹאת. לְהָבִין הַהֶבְדֵּל אֲשֶׁר הָיָה גַּם בְּזֹאת בֵּין הַפֹּעַל הָאֱלֹהִי לְפֹעַל הַמְכַשְּׁפִים, שֶׁפְּעֻלַּת הָאֵל יִתְבָּרַךְ הָיְתָה שִׁנּוּי בְּטֶבַע הַיְאוֹר, אֲשֶׁר הוּא כֻּלּוֹ בִּלְתִּי נִפְסָד, וְהָפַךְ אוֹתוֹ לְטֶבַע דָּם אֲמִתִּי, עַד שֶׁמֵּתוּ בוֹ הַדָּגִים, וּפְעֻלַּת הַחַרְטֻמִּים הָיָה שִׁנּוּי בְּדָבָר נִפְסָד וְאוּלַי בַּאֲחִיזַת עֵינַיִם.

וַיִּפֶן וְגוֹ׳ וְלֹא שָׁת לִבּוֹ וְגוֹ׳. לֹא שֶׁהֵשִׁיב שֶׁאֵינוֹ חָפֵץ לְשַׁלֵּחַ, וְכַוָּנַת הָרָשָׁע כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְחַיֵּב עֹנֶשׁ עַל הַמֵּיאוּן וְיָבִיא עָלָיו עוֹד מַכָּה אַחֶרֶת. וְטַעַם שֶׁלֹּא שָׁת לִבּוֹ וְלֹא שָׁאַל מִמֹּשֶׁה שֶׁיְּבַקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים נְבָאֵר בְּסָמוּךְ (שמות ח:ד) בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם: