וַיַּֽעֲשׂוּ־כֵ֛ן חַרְטֻמֵּ֥י מִצְרַ֖יִם בְּלָטֵיהֶ֑ם וַיֶּחֱזַ֤ק לֵב־פַּרְעֹה֙ וְלֹא־שָׁמַ֣ע אֲלֵהֶ֔ם כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר יְהֹוָֽה׃

בלטיהם. לַחַשׁ שֶׁאוֹמְרִין אוֹתוֹ בַּלָּט וּבַחֲשַׁאי; וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ, "בְּלָטֵיהֶם" מַעֲשֵׂה שֵׁדִים, "בְּלַהֲטֵיהֶם" מַעֲשֵׂה כְשָׁפִים (סנהדרין ס"ז):

ויחזק לב פרעה. לוֹמַר עַל יְדֵי מְכַשְּׁפוּת אַתֶּם עוֹשִׂים כֵּן; "תֶּבֶן אַתֶּם מַכְנִיסִים לְעָפְרַיִם", עִיר שֶׁכֻּלָּהּ תֶּבֶן, אַף אַתֶּם מְבִיאִין מְכַשְּׁפוּת לְמִצְרַיִם שֶׁכֻּלָּהּ כְּשָׁפִים:

וַעֲבָדוּ כֵן חָרָשֵׁי מִצְרַיִם בְּלַחֲשֵׁיהוֹן וְאִתַּקַף לִבָּא דְפַרְעֹה וְלָא קַבֵּיל מִנְהוֹן כְּמָא דְמַלִיל יְיָ:

ויעשו כן. מלת בלטיהם מגזרת "ותבא אליו בלט" (שופ' ד' כא) בדברי סתר הנעלמים מן העין ואין המלה חסרת ה"א, כי הה"א איננה מאותיות המשך באמצע המלה, ויש לשאול אם על יד אהרן נהפכו כל מימי מצרים לדם, אנה מצאו החרטומים מים והפכום, והתשובה, אהרן לא הפך רק המים שהיו על הארץ, לא המים שהיו תחת הארץ, והחרטומים חפרו והוציאו מים והראו כי נהפכו לדם ויש הפרש גדול בין מעשה אהרן ובין מעשיהם כי אהרן הפך כל היאור שהיה לפניו, וכל מים שהיה בכל גבול מצרים שלא היה רואה אותם ועוד כי הפך מים שאינם עומדים רק רצים תמיד, ומים אחרים באים ועוד כי עמדה המכה שבעת ימים, והחרטומים לא הראו שהפכו רק מים מעטים עומדים בכלי, וזה היה רגע אחד עד ששב פרעה אל ביתו:

בלטיהם. פרש״‎י בלחש שאומרים אותו בלט וחשאי, חז״‎ק: לעיל פרש״‎י עצמו בלטיהם, בלחשיהון וכו'.

וַיַּעֲשׂוּ כֵן חַרְטֻמֵּי וְגוֹ׳. לְפִי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה ט,יא) שֶׁהָיוּ כָּל מֵימוֹת מִצְרַיִם לְדָם, אִם כֵּן מִנַּיִן מָצְאוּ מַיִם לְהָפְכוֹ לְדָם? וְאוּלַי כִּי לֹא נֶהֶפְכוּ אֶלָּא מַיִם הַמְגֻלִּים, אֲבָל מַיִם שֶׁלֹּא נִרְאוּ בָּעוֹלָם שֶׁהֵם תַּחַת לָאָרֶץ לֹא נֶהֶפְכוּ, כְּאָמְרוֹ ״וַיַּחְפְּרוּ מִצְרַיִם סְבִיבוֹת״ וְגוֹ׳.

עוֹד לְפִי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה ט,י) כִּי יִשְׂרָאֵל נִתְעַשְּׁרוּ מִמַּכַּת הַיְאוֹר, שֶׁהָיוּ מוֹכְרִים מַיִם לַמִּצְרִים וְכוּ׳ יְעֻיַּן שָׁם דִּבְרֵיהֶם, כְּפִי זֶה עָשׂוּ הַחַרְטוּמִּים מֵהַנִּמְכָּר לָהֶם. וּכְבָר אָמַרְנוּ שֶׁהַכָּתוּב רָשַׁם שִׁנּוּי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁנַּעֲשָׂה מֵה׳ כִּי יִשְׁתַּנֶּה מִמַּעֲשֵׂי כְּשָׁפִים וְשֵׁדִים, אֶלָּא כִּי לְצַד קַשְׁיוּת עָרְפָּם שֶׁל הַמִּצְרִים לֹא בָּחֲנוּ בְּמַעֲשֵׂה כִּשְׁפֵיהֶם לָדַעַת כִּי אֵינָם אֶלָּא חִזָּיוֹן וְדִמְיוֹן כּוֹזֵב.