שְׁמוֹת ז׳ · כ״ד

וַיַּחְפְּר֧וּ כׇל־מִצְרַ֛יִם סְבִיבֹ֥ת הַיְאֹ֖ר מַ֣יִם לִשְׁתּ֑וֹת כִּ֣י לֹ֤א יָֽכְלוּ֙ לִשְׁתֹּ֔ת מִמֵּימֵ֖י הַיְאֹֽר׃

במילים פשוטות

המצרים חופרים סביבות היאור מים לשתות, כי לא יכלו לשתות ממימיו. אבן עזרא דן בדעה הרווחת שהמים היו אדומים כדם ביד המצרי ומתלבנים ביד הישראלי, ותמה מדוע לא נכתב אות זה בתורה אם היה כן. לפי דעתו, מכות הדם הצפרדעים והכינים היו כוללות גם את המצרים וגם את העברים, שכן אחר הכתוב יש ללכת, ומכות אלה הזיקו מעט, ורק מכת הערוב ואילך הפריש ה׳ בין ישראל למצרים. הפסוק מראה את מאמצי המצרים למצוא מים ראויים, עדות למצוקה האמיתית שגרמה המכה.
מבוסס על אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וַחֲפָרוּ כָל מִצְרָאֵי סַחֲרָנוּת נַהֲרָא מַיָא לְמִשְׁתֵּי אֲרֵי לָא יְכִילוּ לְמִשְׁתֵּי מִמַיָא דְנַהֲרָא:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ויחפרו. רבים אומרים כי המים היו ביד המצרי אדומים כדם, ונתלבנו ביד הישראלי, א"כ למה לא נכתב אות זה בתורה, ולפי דעתי כי מכת הדם והצפרדעים והכנים היתה כוללת המצרים והעברים כי אחר הכתוב נרדוף ואלה השלש מעט הזיקו, רק מכת הערב שהיתה קשה, השם הפריש בין המצריים ובין ישראל וככה מכת הדבר והברד בעבור מקניהם ולא כן בשחין ולא בארבה כי הם יוצאים ממצרים, וכאשר חפרו המצרים כי חפרו העברים:

מקור: ספריא · נחלת הכלל