ה֥וּא אַהֲרֹ֖ן וּמֹשֶׁ֑ה אֲשֶׁ֨ר אָמַ֤ר יְהֹוָה֙ לָהֶ֔ם הוֹצִ֜יאוּ אֶת־בְּנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם עַל־צִבְאֹתָֽם׃

הוא אהרן ומשה. אֵלּוּ שֶׁהֻזְכְּרוּ לְמַעְלָה, שֶׁיָּלְדָה יוֹכֶבֶד לְעַמְרָם. הוא אהרן ומשה. יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁמַּקְדִּים אַהֲרֹן לְמֹשֶׁה וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁמַּקְדִּים מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן, לוֹמַר לְךָ שֶׁשְּׁקוּלִין כְּאֶחָד:

על צבאתם. בְּצִבְאוֹתָם, כָּל צְבָאָם לְשִׁבְטֵיהֶם; יֵשׁ עַל שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא בִמְקוֹם אוֹת אַחַת, "וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה" (בראשית כ"ז), כְּמוֹ בְּחַרְבְּךָ, "עֲמַדְתֶּם עַל חַרְבְּכֶם" (יחזקאל ל"ג) - בְּחַרְבְּכֶם:

הוּא אַהֲרֹן וּמשֶׁה דִי אֲמַר יְיָ לְהוֹן אַפִּיקוּ יָת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאַרְעָא דְמִצְרַיִם עַל חֵילֵיהוֹן:

הוא אהרן ומשה. הקדים אהרן למשה כי הוא גדול בשנים, ועוד כי הוא התנבא לישראל קודם בא משה:

הוא אהרן ומשה - אהרן זה שאמור שנולד לפני משה. ומשה זה ואהרן. הם אשר אמר ה' להם.

הוּא אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה. וְאֵלֶּה הַנִּכְבָּדִים מִכָּל בֵּית אֲבוֹתָם, הֵם הָאֲנָשִׁים שֶׁבַּדִּין וּבָרָאוּי אָמַר ה' לָהֶם הוֹצִיאוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי הָיוּ רְאוּיִים לִהְיוֹת דִּבְרֵיהֶם נִשְׁמָעִים אֵצֶל כָּל יִשְׂרָאֵל.

עַל צִבְאֹתָם. כָּל קְהַל עִם פְּרָטָיו יַחְדָּיו:

הוא אהרן ומשה. היכא דקאי בתולדות הקדים אהרן למשה כסדר שנולדו.

הוּא אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה. הוּא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן. לְפִי שֶׁבְּעִיקַר הַשְּׁלִיחוּת נִרְאֶה כִּי מֹשֶׁה הָעִקָּר, שֶׁהֲרֵי אֵלָיו לְבַד נִרְאָה ה׳ בַּסְּנֶה, וְהָיִיתִי אוֹמֵר שֶׁאַהֲרֹן טָפֵל אֵלָיו, תַּלְמוּד לוֹמַר ״הוּא אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה אֲשֶׁר אָמַר ה׳ לָהֶם הוֹצִיאוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ (שמות ו, כו), לוֹמַר לְךָ שֶׁיֵּשׁ חֵלֶק לְאַהֲרֹן בַּהוֹצָאָה כְּמוֹ לְמֹשֶׁה, עַל כֵּן הִקְדִּים אֶת אַהֲרֹן. אֲבָל בְּעִנְיַן הַדִּבּוּר אֶל פַּרְעֹה נִרְאֶה כִּי אַהֲרֹן הָעִקָּר וּמֹשֶׁה טָפֵל לוֹ, שֶׁהֲרֵי מֹשֶׁה הָיָה כְּבַד פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן, עַל כֵּן אָמַר ״הֵם הַמְדַבְּרִים אֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם הוּא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן״ (שמות ו, כז), הִקְדִּים אֶת מֹשֶׁה לוֹמַר לְךָ שֶׁאֲפִלּוּ בְּעִנְיַן הַדִּבּוּר אֶל פַּרְעֹה אֵינוֹ טָפֵל לְאַהֲרֹן, אֶלָּא שְׁקוּלִים הֵמָּה בְּכָל דָּבָר.

דָּבָר אַחֵר, לְפִי שֶׁמָּצִינוּ שֶׁקֹּדֶם שְׁלִיחוּת זֶה הָיָה אַהֲרֹן שָׁלוּחַ אֶל יִשְׂרָאֵל לַהֲשִׁיבָם מִדַּרְכֵיהֶם הָרָעִים כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִים לִיצִיאָה מִמִּצְרַיִם, וּבְאוֹתוֹ שְׁלִיחוּת הָיָה אַהֲרֹן הָעִקָּר, וְעַל זֶה אָמַר מֹשֶׁה ״שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח״ (שמות ד:יג), הַיְינוּ בְּיַד מִי שֶׁאַתָּה רָגִיל לִשְׁלֹחַ, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י עַל אוֹתוֹ פָּסוּק (שמות ד:יג). וְעַל אוֹתוֹ שְׁלִיחוּת אָמַר ״הוּא אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה אֲשֶׁר אָמַר ה׳ לָהֶם הוֹצִיאוּ״ וְגוֹ׳ (שמות ו:כו), כִּי בְּאוֹתוֹ שְׁלִיחוּת הָיָה אַהֲרֹן הָעִקָּר, עַל כֵּן הִקְדִּימוֹ. אֲבָל בַּשְּׁלִיחוּת שֶׁל עַכְשָׁיו שֶׁעִקָּרוֹ אֶל פַּרְעֹה, וַדַּאי מֹשֶׁה הָעִקָּר, עַל כֵּן הִקְדִּימוֹ, וְאָמַר ״הֵם הַמְדַבְּרִים אֶל פַּרְעֹה וְגוֹ׳, הוּא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן״ (שמות ו:כז).

הוּא אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה. פֵּרוּשׁ, הַמְיוּחָסִים בַּפָּרָשָׁה, הֵם אֲשֶׁר אָמַר ה׳ לָהֶם הוֹצִיאוּ. פֵּרוּשׁ, לְצַד שֶׁיֵּשׁ בְּיָדָם יְכוֹלֶת לְהוֹצִיא, שֶׁהֵם מַלְכֵי פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ בַּפָּסוּק ״וַיְצַוֵּם״, לָזֶה אָמַר ה׳ לָהֶם הוֹצִיאוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, וְכָל הַמְמָאֵן יַכּוּהוּ בְּשֵׁבֶט מוּסָר אֲשֶׁר הֵכִין ה׳ לְגֵו כְּסִילִים.