הֵ֗ם הַֽמְדַבְּרִים֙ אֶל־פַּרְעֹ֣ה מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֔יִם לְהוֹצִ֥יא אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָ֑יִם ה֥וּא מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹֽן׃

הם המדברים וגו'. הֵם שֶׁנִּצְטַוּוּ, הֵם שֶׁקִּיְּמוּ:

הוא משה ואהרן. הֵם בִּשְׁלִיחוּתָם וּבְצִדְקָתָם מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף (מגילה י"א):

אִנוּן דְמַלְלִין עִם פַּרְעֹה מַלְכָּא דְמִצְרַיִם לְאַפָּקָא יָת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִצְרָיִם הוּא משֶׁה וְאַהֲרֹן:

הם. עתה מעת שדברו אל פרעה הקדים משה בעבור גודל מעלתו, והשם דבר עמו פנים אל פנים, ונגש אל הערפל אשר שם השם, ולא כן אהרן, והכתוב מעיד לא כן עבדי משה (במד' יב ז) ואהרן אמר לו פעמים בי אדוני על כן לא תמצא בכל התורה מתחלת זה הפסוק שלא יקדים משה לאהרן, וככה בנביאים, וככה בכתובים ואין טענה ממלת ואלה תולדות אהרן ומשה (במד' ג א) גם "ותלד לו את אהרן. ואת משה" (שם כו נט) כי כאשר נולדו הזכירם, והעד "תולדות" גם "ותלד":

הם המדברים וגו' הוא משה - שאצל הדבור היה הוא תחלה ואהרן אחריו. ואצל הלידות מקדים אהרן למשה ולענין הדבור מקדים משה לאהרן.

הֵם הַמְדַבְּרִים. הֵם הָיוּ רְאוּיִים לְדַבֵּר לְפַרְעֹה וְלִהְיוֹת נִשְׁמָעִים מִמֶּנּוּ.

הוא משה ואהרן דקאי אלהוציא את בני ישראל הקדים משה לאהרן דהוה מריה דעובדא.

וְאָמְרוֹ הֵם הַמְדַבְּרִים, פֵּרוּשׁ, כְּמֶלֶךְ הַגּוֹזֵר עַל עַבְדּוֹ בִּדְבַר שְׂפָתַיִם לַעֲשׂוֹת דָּבָר. עוֹד יְכַוֵּין לְהוֹדִיעַ שֶׁהֲגַם שֶׁתִּמְצָא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב שֶׁיְדַבֵּר מֹשֶׁה, תֵּדַע כִּי גַּם אַהֲרֹן דִּבֵּר, כַּאֲשֶׁר אֲבָאֵר בְּפָסוּק ״וַיְהִי בְּיוֹם דִּבֶּר ה׳״ (שמות ו:כח).

הוּא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן. פֵּרוּשׁ, שֶׁשְּׁקוּלִים הֵם, וְלָזֶה פַּעַם יַקְדִּים מֹשֶׁה וּפַעַם יַקְדִּים אַהֲרֹן, וּמֵעַתָּה יָכוֹל לוֹמַר עַל שְׁנֵיהֶם לְשׁוֹן יָחִיד ״הוּא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן״. וְאוּלַי כִּי טַעַם שֶׁאָמַר בְּסָמוּךְ לְשׁוֹן רַבִּים ״הֵם הַמְדַבְּרִים״ לְצַד שֶׁבַּדִּבּוּר יִשְׁתַּנּוּ.