שְׁמוֹת ו׳ · י׳

וּמַלִיל יְיָ עִם משֶׁה לְמֵימָר:

וידבר. לאמר למשה כמו "דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם" (ויקרא א ב):

לֵאמֹר בֹּא דַבֵּר וְגוֹ׳. אָמְרוֹ לֵאמֹר פֵּרוּשׁ שֶׁיֹּאמַר אֵלָיו כִּי הוּא אָמַר לוֹ בֹּא דַבֵּר, וְאָמְרוֹ וִישַׁלַּח בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו הֲגַם שֶׁלֹּא קָדַם לוֹ דָּבָר, לְצַד שֶׁשְּׁלִיחוּת מֹשֶׁה לְדַבֵּר לְפַרְעֹה הוּא עִנְיָן גָּדוֹל לְדַבֵּר הֶדְיוֹט לִפְנֵי מֶלֶךְ, וְעוֹד לוֹ שֶׁיְּדַבֵּר אֵלָיו דְּבָרִים הַנּוֹקְבִים לִבּוֹ לְהוֹצִיא בָּלְעוֹ מִפִּיו.

עוֹד יִרְצֶה לוֹמַר אֵלָיו, כִּי לֹא מִלְּבַד שֶׁאִם יֵצְאוּ מֵעַצְמָן לֹא יְעַכֵּב עַל יָדָם, אֶלָּא שֶׁצָּרִיךְ הוּא בְּעַצְמוֹ לְשַׁלְּחָם גַּם כֵּן וְיֹאמַר לָהֶם ״קוּמוּ צְּאוּ״. עוֹד יִרְצֶה שֶׁמַּבְטִיחוֹ שֶׁיְּדַבֵּר וּבְוַדַּאי שֶׁיְּשַׁלַּח וְגוֹ׳ לְבַסּוֹף.