בֹּ֣א דַבֵּ֔ר אֶל־פַּרְעֹ֖ה מֶ֣לֶךְ מִצְרָ֑יִם וִֽישַׁלַּ֥ח אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאַרְצֽוֹ׃

ה׳ מצווה את משה לבוא אל פרעה מלך מצרים ולדרוש ממנו שישלח את בני ישראל מארצו. חזקוני מדייק בלשון ״בֹּא״ - שה׳ אומר למשה לבוא עמו ולהיכנס אל תוך העיר ואל הארמון לדבר אל פרעה, שכן ה׳ הולך עמו. הוא מבחין בין ״בֹּא״ הנאמר כאן, שעניינו כניסה אל המקום שבו נמצא פרעה, לבין ״לך״ הנאמר במקום אחר, כשפרעה יוצא אל היאור מחוץ לעיר. אבן עזרא מוסיף בקצרה שהכוונה לבוא ״אל ארמון המלך״. הפסוק מציב את המשימה הגדולה במלוא כובד משקלה.