השוטרים פוגעים את משה ואת אהרן הניצבים לקראתם בצאתם מאת פרעה. רש״י מבאר ש״ויפגעו״ - אנשים מישראל את משה ואת אהרן, ומביא בשם חז״ל שכל ״נצים״ ו״נצבים״ הם דתן ואבירם. אונקלוס מתרגם ״וערעו ית משה וית אהרן קימין לקדמותהון״. אבן עזרא מבאר שחסרה מילת ״והם היו נצבים״, ושמשה ואהרן היו עומדים וממתינים לשמוע את תוצאות המפגש עם פרעה. הפסוק מתאר את מפגש השוטרים המיואשים עם משה ואהרן ביציאתם מלפני פרעה. השוטרים, שסבלו מן הגזרה החדשה, פונים אל השליחים בטרוניה, ובכך מוצג המשבר באמון של העם כלפי משה ואהרן בעקבות החרפת השעבוד, משבר שיוביל את משה לשוב ולפנות אל ה׳.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא, אונקלוס · נכתב ונערך במקור
