וַיָּ֙שֶׂם֙ אֶת־הַכִּיֹּ֔ר בֵּֽין־אֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד וּבֵ֣ין הַמִּזְבֵּ֑חַ וַיִּתֵּ֥ן שָׁ֛מָּה מַ֖יִם לְרׇחְצָֽה׃

וישם את הכיור בין אוהל מועד ובין המזבח, ויתן שמה מים לרחצה. משה שם את הכיור בין אוהל מועד לבין מזבח העולה, ונתן בו מים לרחצה. לפי פשט הכתוב, הכיור ניצב בחצר בין המשכן למזבח, ובו מים שבהם ירחצו הכוהנים את ידיהם ורגליהם לפני עבודתם. תרגום אונקלוס מתרגם ״הכיור״ ככיורא, ו״ויתן שמה מים לרחצה״ כויהב תמן מיא לקידוש. הפסוק מתאר את הצבת הכיור בין המשכן למזבח ואת מילויו במים לרחצה על ידי משה, כשלב בהצבת כלי החצר, לאחר הצבת מזבח העולה, ומכאן ואילך יפרט הכתוב את רחיצת משה, אהרן ובניו מן הכיור בבואם אל אוהל מועד ובקרבתם אל המזבח.