שְׁמוֹת ל״ט · ט״ו

ויעשו על החושן שרשרות גבלות מעשה עבות, זהב טהור. עשו על החושן שרשראות של זהב טהור, במעשה עבות, כלומר בשזירה כעין חבל. השרשראות משמשות לחיבור החושן אל האפוד. לפי פשט הכתוב, ״גבלות״ פירושו שהשרשראות עשויות בקצוות החושן, ו״מעשה עבות״ פירושו שזורות כחבל. תרגום אונקלוס מתרגם ״שרשרות גבלות״ כתכין מתחמן, ו״מעשה עבות״ כעובד גדילו, מעשה שזירה. הפסוק מתאר את עשיית שרשראות הזהב שעל החושן, שנעשו מזהב טהור בשזירה, ותפקידן לחבר את החושן אל האפוד, ומכאן ואילך יפרט הכתוב את המשבצות והטבעות שבהן נאחזות השרשראות, כחלק ממנגנון חיבור החושן אל האפוד.