וְלִפְאַת־יָ֗ם קְלָעִים֙ חֲמִשִּׁ֣ים בָּֽאַמָּ֔ה עַמּוּדֵיהֶ֣ם עֲשָׂרָ֔ה וְאַדְנֵיהֶ֖ם עֲשָׂרָ֑ה וָוֵ֧י הָעַמֻּדִ֛ים וַחֲשׁוּקֵיהֶ֖ם כָּֽסֶף׃

ולפאת ים, כלומר לצד מערב, קלעים חמישים באמה: עמודיהם עשרה ואדניהם עשרה, ווי העמודים וחשוקיהם כסף. הצד המערבי של החצר קצר מן הצדדים הדרומי והצפוני, ואורך קלעיו חמישים אמה, על עשרה עמודים ועשרה אדנים. אבן עזרא מבאר שבעבור שפתח אוהל מועד היה למזרח כמו הפנים, נקראו הצדדים למערב ״ירכיים״, והצדדים הקרובים אל הפתח נקראו ״כתפות״, כדרך ״ככתפות איש״. לפי פשט הכתוב, הצד המערבי סגור בקלעים באורך חמישים אמה. תרגום אונקלוס מתרגם ״לפאת ים״ כלרוח מערבא. הפסוק מתאר את הצד המערבי של החצר, ואבן עזרא מבאר את הכינויים ״ירכיים״ ו״כתפות״ לצדדים.