שְׁמוֹת ל״ח · י״א

וְלִפְאַ֤ת צָפוֹן֙ מֵאָ֣ה בָֽאַמָּ֔ה עַמּוּדֵיהֶ֣ם עֶשְׂרִ֔ים וְאַדְנֵיהֶ֥ם עֶשְׂרִ֖ים נְחֹ֑שֶׁת וָוֵ֧י הָֽעַמּוּדִ֛ים וַחֲשֻׁקֵיהֶ֖ם כָּֽסֶף׃

במילים פשוטות

ולפאת צפון, כלומר לצד צפון, מאה באמה: עמודיהם עשרים ואדניהם עשרים נחושת, ווי העמודים וחשוקיהם כסף. הצד הצפוני של החצר מקביל לצד הדרומי, ואף בו קלעים באורך מאה אמה, עשרים עמודים, עשרים אדני נחושת, וווים וחשוקים של כסף. לפי פשט הכתוב, שני הצדדים הארוכים של החצר, דרום וצפון, שווים לגמרי במידותיהם ובמספר עמודיהם ואדניהם. תרגום אונקלוס מתרגם את הפסוק בהתאם לצד הדרומי. הפסוק מתאר את הצד הצפוני של החצר, ומדגיש את הסימטריה המלאה בינו לבין הצד הדרומי, בקלעים, בעמודים, באדנים ובווים, כדרך הכתוב המקפיד לפרט כל צד בבניית חצר המשכן.
מבוסס על פשט · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וּלְרוּחַ צִפּוּנָא מְאָה אַמִין עַמוּדֵיהוֹן עֶסְרִין וְסַמְכֵיהוֹן עֶסְרִין נְחָשָׁא וָוֵי עַמוּדַיָא וְכִבּוּשֵׁיהוֹן דִכְסָף:

מקור: ספריא · נחלת הכלל