וְכׇל־אִשָּׁ֥ה חַכְמַת־לֵ֖ב בְּיָדֶ֣יהָ טָו֑וּ וַיָּבִ֣יאוּ מַטְוֶ֗ה אֶֽת־הַתְּכֵ֙לֶת֙ וְאֶת־הָֽאַרְגָּמָ֔ן אֶת־תּוֹלַ֥עַת הַשָּׁנִ֖י וְאֶת־הַשֵּֽׁשׁ׃

וכל אישה חכמת לב בידיה טוו, ויביאו מטווה את התכלת ואת הארגמן, את תולעת השני ואת השש. רשב״ם מבאר ש׳חכמת לב׳ פירושו אישה חכמה, ומבחין בין ׳חכמת לב׳ שהוא תואר לבין ׳חָכמת׳ בחטף קמץ שהוא שם דבר, ומבאר ש׳בידיה׳ פירושו כל אחת ואחת. מדברי המפרשים עולה שהנשים חכמות הלב תרמו את מיומנותן במלאכת הטווייה, וטוו במו ידיהן את חוטי התכלת, הארגמן, תולעת השני והשש. הפסוק מבליט את תרומתן המיוחדת של הנשים למלאכת המשכן - לא רק חומרים אלא עבודת אומנות של ממש. הדגשת חכמת הלב שלהן מלמדת שהטווייה דרשה כישרון ומיומנות, ושהנשים נטלו בה חלק מרכזי ומכובד.