רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11טוו את העזים. הִיא הָיְתָה אָמָּנוּת יְתֵרָה, שֶׁמֵּעַל גַּבֵּי הָעִזִּים טוֹוִין אוֹתָם (שבת ע"ד):
מקור: ספריא · נחלת הכלל
שְׁמוֹת ל״ה · כ״ו
וְכׇ֨ל־הַנָּשִׁ֔ים אֲשֶׁ֨ר נָשָׂ֥א לִבָּ֛ן אֹתָ֖נָה בְּחׇכְמָ֑ה טָו֖וּ אֶת־הָעִזִּֽים׃
במילים פשוטות
וכל הנשים אשר נשא ליבן אותנה בחכמה טוו את העיזים. רש״י מבאר ש׳טוו את העזים׳ הייתה אומנות יתרה, שמעל גבי העיזים היו טווים אותם. ספורנו מבאר שטוו מעל העיזים כדברי חכמים, כדי שיהיה בטווי זוהר נוסף, שכן בהרבה מן הפשוטים ימעט מעט מטוב איכותם כאשר ייעקרו ממקום גידולם. מדברי המפרשים עולה שהנשים חכמות הלב טוו אף את שיער העיזים, וזו הייתה מלאכה מיוחדת ומורכבת שנעשתה כשהשיער עדיין על הבהמה. הפסוק ממשיך להבליט את תרומתן המיוחדת של הנשים ואת מיומנותן הגבוהה, ומלמד שאף המלאכות המורכבות והדורשות אומנות יתרה נעשו בנדבת לב ובחכמה על ידי נשות ישראל.
מבוסס על רש״י, ספורנו · נכתב ונערך במקור
כל המפרשים
אונקלוס
תרגום אונקלוס · המאה ה־2וְכָל נְשַׁיָא דְאִתְרְעֵי לִבְּהֶן עִמְהֶן בְּחָכְמָא עַזְלַן יָת מֵעַזְיָא:
מקור: ספריא · נחלת הכלל
ספורנו
רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16טָווּ אֶת הָעִזִּים. מֵעַל הָעִזִּים, כְּדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת צט.) לְמַעַן יִהְיֶה בַּטְּוִי זֹהַר נוֹסָף, כִּי בְּהַרְבֵּה מֵהַפְּשׁוּטִים יִמְעַט קְצָת מִטּוּב אֵיכוּתָם כַּאֲשֶׁר יֵעָקְרוּ מִמְּקוֹם גִּדּוּלָם, כְּמוֹ שֶׁיִּקְרֶה בִּדְבַשׁ דְּבוֹרִים וּבְקַאסִיאָ"ה וּבְחָלָב וּבְזוּלָתָם:
מקור: ספריא · נחלת הכלל