וָאֲמַלֵּ֥א אֹת֖וֹ ר֣וּחַ אֱלֹהִ֑ים בְּחׇכְמָ֛ה וּבִתְבוּנָ֥ה וּבְדַ֖עַת וּבְכׇל־מְלָאכָֽה׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
חכמה. מַה שֶּׁאָדָם שׁוֹמֵעַ מֵאֲחֵרִים וְלָמֵד:
תבונה. מֵבִין דָּבָר מִלִּבּוֹ מִתּוֹךְ דְּבָרִים שֶׁלָּמַד:
דעת. רוּחַ הַקֹּדֶשׁ:
וְאַשְׁלֵמִית עִמֵהּ רוּחַ מִן קֳדָם יְיָ בְּחָכְמְתָא וּבְסוּכְלְתָנוּ וּבְמַדַע וּבְכָל עִבִידָא:
ואמלא אתו.כמו ויהושע בן נון מלא רוח חכמה (דבר' לד, ט) וכתוב ונחה עליו רוח ד' (ישעי' יא, ב) ופי' מה היא רוח ד' והיא רוח חכמה ובינה (שם), החכמה היא הצורות האצורות באחרונית מוח הראש ומלת תבונה גם בינה מגזרת בֵין והיא הצורה העומדת בין צורת הדעת ובין צורת החכמה כנגד הנקב האמצעי במוח הראש כי החכמה כנגד הנקב האחרון והדעת המתחברת בנקבי המוח על המצח מההרגשות ובלשון ישמעאל קורין הדעת אלתכיי"ל והתבונה אלפכר"ה, והחכמה אלחכמ"ה, והנה בצלאל היה מלא כל חכמה בחשבון ומדות וערכים ומלאכת שמים וחכמת התולדת וסוד הנשמה והיה לו יתרון על כל אנשי דורו, שהיה יודע כל מלאכה, כי רבים חכמי לב לא ידעו אפילו מלאכה אחת על כן כתוב ובכל מלאכה בוי"ו:
