אִ֚ישׁ אֲשֶׁ֣ר יִרְקַ֣ח כָּמֹ֔הוּ וַאֲשֶׁ֥ר יִתֵּ֛ן מִמֶּ֖נּוּ עַל־זָ֑ר וְנִכְרַ֖ת מֵעַמָּֽיו׃ {ס}

ואשר יתן ממנו. מֵאוֹתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה:

על זר. שֶׁאֵינוֹ צֹרֶךְ כְּהֻנָּה וּמַלְכוּת:

גְבַר דִי יְבַסֵם דִכְוָתֵהּ וְדִי יִתֵּן מִנֵהּ עַל חִלוֹנָי וְיִשְׁתֵּצֵי מֵעַמֵהּ:

איש, טעם ואשר יתן ממנו על זר. שאינו ממשפחת אהרן אמר הגאון, קבלה היתה ביד ישראל שימשח דוד וזרעו משמן המשחה לא מלכים אחרים והוצרך לפרש ככה בעבור שלקח צדוק משמן המשחה שהיה באוהל מועד ומשח בו את שלמה ויפת אמר כי על זר שלא מבני ישראל, ולא דבר נכונה, כי הנה והזר הקרב יומת (במד' ג י) ופירושו למען אשר לא יקרב איש זר אשר לא מזרע אהרן הוא(שם יז ה) ואחרים אמרו על שמן המשחה שעשה משה גם זה איננו נראה בעיני, כי בתחלה כתוב שמן משחת קדש יהיה זה לי לדרתיכם (פ' לא) ועוד איש אשר ירקח כמוהו, ואשר יתן מאותו שהוא כמוהו על זר, והנה אין הפרש בין שמן המשחה שעשה משה ובין הנעשה אח"כ שהוא כמוהו, וחוץ ממשפחת דוד איננו כתוב, ולפי דעתי כי כל המצות אמת הם לדורות ישראל, כמו שלא יעלו עולה רק במקום הנבחר, והנה גדעון ושמואל גם אליהו בהר הכרמל העלו עולות, והזכרתי גדעון בעבור שהעלה עולות ואיננו כהן, גם כן שמואל, כי לא יועיל אם היה מבני קרח, והנה הכל הוראת שעה, גם ככה נוכל לומר בדברי שלמה, כי על הוראת שעה ביד נתן הנביא או גד נמשח בשמן המשחה:

ואשר יתן ממנו - משמן שעשה משה.