וְצִפִּיתָ֨ אֹת֜וֹ זָהָ֣ב טָה֗וֹר אֶת־גַּגּ֧וֹ וְאֶת־קִירֹתָ֛יו סָבִ֖יב וְאֶת־קַרְנֹתָ֑יו וְעָשִׂ֥יתָ לּ֛וֹ זֵ֥ר זָהָ֖ב סָבִֽיב׃

את גגו. זֶה הָיָה לוֹ גַּג, אֲבָל מִזְבַּח הָעוֹלָה לֹא הָיָה לוֹ גַּג אֶלָּא מְמַלְּאִים חֲלָלוֹ אֲדָמָה בְּכָל חֲנִיָּתָן:

זר זהב. סִימָן הוּא לְכֶתֶר כְּהֻנָּה:

וְתַחֲפֵי יָתֵהּ דְהַב דְכֵי יָת אִגָרֵהּ וְיָת כָּתְלוֹהִי סְחוֹר סְחוֹר וְיָת קַרְנוֹהִי וְתַעְבֵּד לֵהּ דֵיר דִדְהב סְחוֹר סְחוֹר:

וצפית. הזכיר גג על זה המזבח, ולא כן במזבח הנחשת, ובעבור היותו מצופה זהב, נקרא מזבח הזהב וככה השלחן הטהור (ויקרא כד ו) כמו המנורה הטהורה (שם שם ד):

זר זהב סביב לכסות את עביו של לוח הגג לארבע רוחותיו.