וַאֲנִ֣י יָדַ֔עְתִּי כִּ֠י לֹֽא־יִתֵּ֥ן אֶתְכֶ֛ם מֶ֥לֶךְ מִצְרַ֖יִם לַהֲלֹ֑ךְ וְלֹ֖א בְּיָ֥ד חֲזָקָֽה׃

לא יתן אתכם מלך מצרים להלך. אִם אֵין אֲנִי מַרְאֶה לוֹ יָדִי הַחֲזָקָה; כְּלוֹמַר, כָּל עוֹד שֶׁאֵין אֲנִי מוֹדִיעוֹ יָדִי הַחֲזָקָה, לֹא יִתֵּן אֶתְכֶם לַהֲלֹךְ:

לא יתן. לָא יִשְׁבֹּק כְּמוֹ: "עַל כֵּן לֹא נְתַתִּיךָ" (בראשית כ'), "וְלֹא נְתָנוֹ אֱלֹהִים לְהָרַע עִמָּדִי" (שם ל"א), וְכֻלָּן לְשׁוֹן נְתִינָה הֵם. וְיֵ"מְ ולא ביד חזקה - וְלֹא בִּשְׁבִיל שֶׁיָּדוֹ חֲזָקָה, "כִּי מֵאָז אֶשְׁלַח אֶת יָדִי וְהִכֵּיתִי אֶת מִצְרַיִם וְגוֹ'", וּמְתַרְגְּמִין אוֹתוֹ "וְלָא מִן קֳדָם דְּחֵילֵהּ תַּקִּיף". מִשְּׁמוֹ שֶׁל רַבִּי יַעֲקֹב בְּרַבִּי מְנַחֵם נֶאֱמַר לִי:

וּקְדָמַי גְלֵי אֲרֵי לָא יִשְׁבּוֹק יָתְכוֹן מַלְכָּא דְמִצְרַיִם לְמֵיזָל וְלָא מִן קֳדָם דְחֵילֵהּ תַּקִיף:

ואני. לא יתן. רשות או כמו יניח כמו כי על כן לא נתתיך לנגוע אליה (ברא' כ ו):

ולא בעבור יד החזקה שיש לו והגאון אמר, ולא ביד חזקה בפעם אחת:

ואני ידעתי וגו' - אל ירך לבבך על שמתחלה לא ישמע לדברי לשלחם, ולא מתוך יד החזקה שלו כי אין לו יכולת נגדי, אך אני אקשה את לבו כדי לשלוח בו ידי תחלה וידעו הכל כי רמה ידי וידעו על ידי נפלאותי כי אני ה' והיכולת בידי.

כִּי לֹא יִתֵּן אֶתְכֶם מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַהֲלֹךְ. לֹא יַסְכִּים לַעֲשׂוֹת זֶה בִּרְצוֹנוֹ, לְבַקָּשָׁתִי.

וְלֹא בְּיָד חֲזָקָה. וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה שֶׁלֹּא יִתֵּן אֶתְכֶם לַהֲלוֹךְ כַּאֲשֶׁר תֶּחֱזַק יָדִי עָלָיו, כִּי בְּסוּר הַמַּכּוֹת אֲחַזֵּק לִבּוֹ שֶׁלֹּא יִירָא שֶׁאוֹסִיף לְהַכּוֹתוֹ:

ואני ידעתי כי לא יתן וגו׳‎ גלה לו תחלה שעתיד פרעה להקשות לבו כדי שלא יתמה כשיסרב. ומה אם כשגלה לו תחלה התרעם עליו אלו לא גלה לו על אחת כמה וכמה.

ולא ביד חזקה אע״‎פ שאני מראה לו התשע מכות שנקראו יד חזקה כדכתיב ולכל היד החזקה ואמרינן אלו ט׳‎ מכות, עדיין לא יתן אתכם לצאת. אבל כשאשלח ידי והכתי את מצרים במכת בכורים אחרי כן ישלח אתכם.