הכתוב מצווה: ״ושמת המצנפת על ראשו ונתת את נזר הקודש על המצנפת״. רש״י מבאר ש״נזר הקודש״ הוא הציץ, ושנתינתו ״על המצנפת״ היא על ידי הפתיל האמצעי ושני הפתילים שבראשו, הקשורים שלושתם מאחורי העורף, ונותנו על המצנפת כמין כובע. אבן עזרא מבאר שאין רחוק שישים את המצנפת באחרונה. המצנפת נתונה על ראש אהרן, ועליה הציץ הקרוי נזר הקודש, ובכך מושלמת הלבשת ראשו של הכהן הגדול.
