שְׁמוֹת כ״ט · ו׳

וְשַׂמְתָּ֥ הַמִּצְנֶ֖פֶת עַל־רֹאשׁ֑וֹ וְנָתַתָּ֛ אֶת־נֵ֥זֶר הַקֹּ֖דֶשׁ עַל־הַמִּצְנָֽפֶת׃

במילים פשוטות

הכתוב מצווה: ״ושמת המצנפת על ראשו ונתת את נזר הקודש על המצנפת״. רש״י מבאר ש״נזר הקודש״ הוא הציץ, ושנתינתו ״על המצנפת״ היא על ידי הפתיל האמצעי ושני הפתילים שבראשו, הקשורים שלושתם מאחורי העורף, ונותנו על המצנפת כמין כובע. אבן עזרא מבאר שאין רחוק שישים את המצנפת באחרונה. המצנפת נתונה על ראש אהרן, ועליה הציץ הקרוי נזר הקודש, ובכך מושלמת הלבשת ראשו של הכהן הגדול.

מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י אונקלוס אבן עזרא

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

נזר הקדש. זֶה הַצִּיץ:

על המצנפת. כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי לְמַעְלָה - עַל יְדֵי הַפְּתִיל הָאֶמְצָעִי וּשְׁנֵי פְתִילִין שֶׁבְּרֹאשׁוֹ, הַקְּשׁוּרִין שְׁלָשְׁתָּן מֵאֲחוֹרֵי הָעֹרֶף, הוּא נוֹתְנוֹ עַל הַמִּצְנֶפֶת כְּמִין כּוֹבַע:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וּתְשַׁוִי מִצְנֶפְתָּא עַל רֵישֵׁהּ וְתִתֵּן יָת כְּלִילָא דְקוּדְשָׁא עַל מִצְנֶפְתָּא:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ושמת. גם איננו רחוק שישים המצנפת באחרונה, והזכיר בתחלת הפרשה המצנפת לפני האבנט כי היא נכבדת ממנו:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

פרשות התורה כל הפרק ספר שְׁמוֹת