שְׁמוֹת כ״ט · ז׳

ומשחת אתו. אַף מְשִׁיחָה זוֹ כְּמִין כִי, נוֹתֵן שֶׁמֶן עַל רֹאשׁוֹ וּבֵין רִסֵּי עֵינָיו וּמְחַבְּרָן בְּאֶצְבָּעוֹ (כריתות ה'):

וְתִסַב יָת מִשְׁחָא דִרְבוּתָא וּתְרִיק עַל רֵישֵׁהּ וּתְרַבֵּהּ יָתֵהּ:

על ראשו. על ראש אהרן לבדו, כי הוא הכהן המשיח והנה זה היה לפני שומו המצנפת על ראשו, כי על הראש יצוק לבדו וכתוב כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן זקן אהרן (תה' קלג ב):

ויצקת על ראשו של אהרן לבדו שהרי הוא היה כהן משוח.

וְיָצַקְתָּ עַל רֹאשׁוֹ וּמָשַׁחְתָּ. פֵּרוּשׁ, צָרִיךְ יְצִיקָה עַל רֹאשׁוֹ וְצָרִיךְ מְשִׁיחָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וּכְמוֹ כֵן לְבָנָיו, כִּי הַכָּתוּב הִשְׁוָה אוֹתָם יַחַד, דִּכְתִיב ״וּמָשַׁחְתָּ אֹתָם״ (שמות כח:מא), וּכְמוֹ כֵן בְּפָרָשַׁת פְּקוּדֵי (שמות מ:טו) כָּתוּב ״וּמָשַׁחְתָּ אֹתָם כַּאֲשֶׁר מָשַׁחְתָּ אֶת אֲבִיהֶם״, וְכֵן הוּא מְפֹרָשׁ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים (פרשת צו).