שְׁמוֹת כ״ט · כ״ד

על כפי אהרן: והנפת. שְׁנֵיהֶם עֲסוּקִים בִּתְנוּפָה - הַבְּעָלִים וְהַכֹּהֵן, הָא כֵּיצַד? כֹּהֵן מַנִּיחַ יָדוֹ תַּחַת יַד הַבְּעָלִים וּמֵנִיף; וּבָזֶה הָיוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו בְּעָלִים, וּמֹשֶׁה כֹּהֵן:

תנופה. מוֹלִיךְ וּמֵבִיא לְמִי שֶׁאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם שֶׁלּוֹ; תְנוּפָה מְעַכֶּבֶת וּמְבַטֶּלֶת פֻּרְעָנֻיּוֹת וְרוּחוֹת רָעוֹת, מַעֲלֶה וּמוֹרִיד לְמִי שֶׁהַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ שֶׁלּוֹ, וּמְעַכֶּבֶת טְלָלִים רָעִים (מנחות ס"ב):

וּתְשַׁוֵי כֹלָא עַל יְדָא דְאַהֲרֹן וְעַל יְדָא דִבְנוֹהִי וּתְרִים יָתְהוֹן אֲרָמוּתָא קֳדָם יְיָ:

והנפת אתם. והם בידם:

וְהֵנַפְתָּ. הִנֵּה הַתְּנוּפָה תִּפּוֹל עַל חֶלְקֵי כֹּהֲנִים, לְהוֹרוֹת דְּמִשֻּׁלְחָן גָּבוֹהַּ קָא זָכוּ. וְכָאן הוּנַף גַּם הַחֵלֶק שֶׁעָלָה עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, כִּי בוֹ הָיָה שׁוֹק הַיָּמִין שֶׁהָיָה רָאוּי לַכֹּהֵן, וּלְמַלֵּא אֶת יָדוֹ עָלָה עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ.

ושמת הכל על כפי אהרן.