וְלָקַחְתָּ֤ אֹתָם֙ מִיָּדָ֔ם וְהִקְטַרְתָּ֥ הַמִּזְבֵּ֖חָה עַל־הָעֹלָ֑ה לְרֵ֤יחַ נִיח֙וֹחַ֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה אִשֶּׁ֥ה ה֖וּא לַיהֹוָֽה׃

על העלה. עַל הָאַיִל הָרִאשׁוֹן שֶׁהֶעֱלִיתָ עוֹלָה:

לריח ניחוח. לְנַחַת רוּחַ לְמִי שֶׁאָמַר וְנַעֲשָׂה רְצוֹנוֹ:

אשה. לְאֵשׁ נִתָּן:

לה'. לִשְׁמוֹ שֶׁל מָקוֹם:

וְתִסַב יָתְהוֹן מִידֵיהוֹן וְתַסֵיק לְמַדְבְּחָא עַל עֲלָתָא לְאִתְקַבָּלָא בְרַעֲוָא קֳדָם יְיָ קֻרְבָּנָא הוּא קֳדָם יְיָ:

ולקחת. כתוב מידם, ובמקום אחר מעל כפיהם (ויקרא ח כח) והדבר שוה:

ניחוח. כפל החי"ת והמבין סוד נשמת האדם יבין זה:

אשה. תואר מגזרת אש ובמקום אחר, מן האש (במד' יח ט):

ולקחת אתם מידם כאדם שלוקח בידיו דורון ואומר זה אני מקריב לפני המלך והמשרת נוטל ומקבל.