הכתוב מצווה לעשות את קרנות המזבח על ארבע פינותיו, ״ממנו תהיינה קרנותיו״, ולצפות אותו נחושת. רש״י מבאר ש״ממנו תהיינה״ פירושו שלא יעשה את הקרנות בנפרד ויחברן אחר כך, אלא שיהיו מגוף המזבח עצמו. עוד מבאר שציפוי הנחושת בא לכפר על עזות מצח, על פי הכתוב ״ומצחך נחושה״. אבן עזרא מבאר שהפינות הן הזוויות. הקרנות הבולטות בפינות המזבח נעשות מגוף אחד עמו, והציפוי מגן על העץ ומעניק לו קדושה ומשמעות.
