שְׁמוֹת כ״ה · ל״ח

ומלקחיה. הֵם הַצְּבָתִים הָעֲשׂוּיִין לִקַּח בָּהֶם הַפְּתִילָה מִתּוֹךְ הַשֶּׁמֶן, לְיַשְּׁבָן וּלְמָשְׁכָן בְּפִי הַנֵּרוֹת, וְעַל שֵׁם שֶׁלּוֹקְחִים בָּהֶם קְרוּיִים מֶלְקָחַיִם; וְצִבְתָהָא שֶׁתִּרְגֵּם אֻנְקְלוֹס לְשׁוֹן צְבָת, טנייל"ש בְּלַעַז:

ומחתתיה. הֵם כְּמִין בָּזִיכִין קְטַנִּים שֶׁחוֹתֶה בָּהֶן אֶת הָאֵפֶר שֶׁבַּנֵּר בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר, כְּשֶׁהוּא מֵיטִיב אֶת הַנֵּרוֹת מֵאֵפֶר הַפְּתִילוֹת שֶׁדָּלְקוּ הַלַּיְלָה וְכָבוּ, וּלְשׁוֹן מַחְתָּה פויישר"יא בְּלַעַז, כְּמוֹ לַחְתּוֹת אֵשׁ מִיָּקוּד (ישעיהו ל'):

וְצִבְיְתָהָא וּמַחְתְּיָתָהָא דִדְהַב דְכֵי:

טהור. שהוא מזוקק שאין בו פסול:

ומלקחיה - שלוקחין בהן הפתילות ונותנין בנרות.

ומחתתיה - בהטיבו את הנרות בבקר חותה בהן גחלי הנרות ומותר השמן שבנרות.

וּמַלְקָחֶיהָ וְגוֹ׳ זָהָב טָהוֹר. הֻצְרַךְ לוֹמַר זָהָב טָהוֹר, לְפִי שֶׁאַלִּיבָּא דְּכוּלֵּי עָלְמָא אֵינָם בָּאִים מֵהַכִּכָּר, וְלָזֶה צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ מִמָּה יַעֲשׂוּ אוֹתָם: